|
תוכן המאמר: א. מבוא ב. סקירה ספרותית 1. שפתם החזותית של האמצעים תלויי המחשב 2. השפעת תרומת שילוב אמצעים תלויי מחשב לתהליכי ההוראה-למידה 3. תרומת שילוב אמצעים תלויי מחשב למקצועות היהדות 4. האם שינוי והתפתחות מקצועית מאיטים את שחיקת המורים? 5. מידת הנכונות לשינוי ולהתפתחות בהקשר לשילוב אמצעים תלויי מחשב ג. מטרות ושאלות המחקר ד. מתודולוגיה 1. שיטת המחקר 2. האוכלוסייה 3. כלי המחקר 4. שלבי המחקר 5. עיבוד הנתונים ה. ממצאים 1. הצורך בשילוב אמצעים תלויי מחשב בהוראת מקצועות היהדות 2. תרומת שילוב אמצעים תלויי מחשב לשיפור ולגיוון דרכי ההוראה-למידה 3. תרומת השימוש באמצעים תלויי מחשב לתלמידים 4. הצורך של סטודנטים להוראה להתנסות בשימוש באמצעים תלויי מחשב 5. התרומה להאטת התהליך המתואר כ"שחיקת המורה" ו. דיון 1. הצורך בשילוב אמצעים תלויי מחשב בהוראת מקצועות היהדות 2. תרומת שילוב אמצעים תלויי מחשב לשיפור ולגיוון דרכי ההוראה-למידה 3. תרומת השימוש באמצעים תלויי מחשב לתלמידים 4. הצורך של סטודנטים להוראה להתנסות בשימוש באמצעים תלויי מחשב 5. התרומה להאטת התהליך המתואר כ"שחיקת המורה" ז. מסקנות והמלצות 1. מסקנות 2. המלצות ח. סיכום מילות מפתח: חינוך טכנולוגי, מחשבים בחינוך, יהדות ומחשבים |
|
א. מבוא (א) את מידת הצורך בשילוב אמצעים תלויי מחשב בהוראת מקצועות היהדות, (ב) את תרומתם של אמצעים אלו למקצועות היהדות, מנקודת מבטם של המורים המלמדים מקצועות אלו. חשיבות המחקר היא בקבלת מסקנות, לגבי הדרך בה ניתן להגיע לרמה הטובה ביותר של שילוב אמצעים תלויי מחשב בהוראת מקצועות היהדות - על מנת לקדם מקצועות אלו, מחד, אך מבלי לפגוע בייחודם, מאידך. מכאן, נגזרות שאלות המחקר: באיזו מידה יש צורך לשלב אמצעים תלויי מחשב בהוראת מקצועות היהדות, אשר מטרתם היא לשמר ולא לחדש? באיזו מידה, השימוש באמצעים תלויי מחשב תורם לשיפור ולגיוון דרכי ההוראה-למידה? באיזו מידה, השימוש באמצעים תלויי מחשב תורם להבנת התלמיד, ליחסו לעולמות התוכן הנלמדים ולהנאתו מתהליך הלמידה? באיזו מידה יש מקום לדרוש מסטודנטים להוראה וממורים בשנת ההוראה הראשונה למקצועות היהדות, להתנסות בשימוש באמצעים תלויי מחשב, בכיתות האימון? באיזו מידה, השימוש באמצעים תלויי מחשב תורם להאטת התהליך המתואר כ"שחיקת המורה"? המחקר ייתמך בספרות העוסקת בנושאים הרלוונטיים: שפתם החזותית של האמצעים תלויי המחשב, תרומת שילוב אמצעים תלויי מחשב לתהליכי ההוראה-למידה, תרומת שילוב אמצעים תלויי מחשב למקצועות היהדות, השפעת השינוי וההתפתחות המקצועית לגבי האטת "שחיקת המורים" ומידת הנכונות לשינוי ולהתפתחות בהקשר לשילוב אמצעים תלויי מחשב. המחקר יהיה מבוסס על הגישה האיכותנית, וישתתפו בו עשרים וחמישה מורים מששה בתי ספר, חמישה מנהלים של אותם בתי ספר וששה סטודנטים להוראת מקצועות היהדות. כלי המחקר בו ייעשה שימוש, הוא ראיון מידע, המובנה בחלקו. הראיון נבנה על ידי, ונגזר ממטרות ושאלות המחקר. ב. סקירה ספרותית
1. שפתם החזותית של האמצעים תלויי המחשב
בעוד שבעבר, השפה הדומיננטית בה יצרו בני האדם קשרים הייתה השפה המילולית, על צורותיה השונות, אט אט הולכת ותופסת השפה החזותית (הוויזואלית) מקום נרחב, בתקשורת הבין אישית (שליטא, 1998). אמצעים תלויי מחשב מאפשרים למערכת החינוך תקשורת בשפה חדשה, הנוספת על זו הכתובה מילולית, והיא השפה החזותית - הכוללת בין השאר, תמונות, מפות, תרשימים - יחד עם מודלים תלת מימדיים, סרטים, קבצי קול. כיום עם התרחבות אמצעים אלו, אין ההבעה צריכה להיות תלויה במגבלות הכתוב אלא יכולה לפרוץ את גבולותיו (ויס, 1989; אלמוג, 1999).
כבני אדם, אנו מפנימים לתוכנו מסרים וזוכרים אותם לאורך זמן, אם הם מועברים אלינו בעזרת השפה החזותית. ככל שהעולם מתקדם, כך גם מתרבים סימנים חזותיים מתקדמים כמו תמרורים או סימול כפתורים, במכשירים שונים. האדם חש יותר נוח בסביבה חזותית, הנקלטת מהר יותר וכנראה בפחות מאמץ מהקליטה המילולית (פוסטמן, 1996). היכולת של השפה החזותית אינה כוללת רק הבנתה של השפה, אלא כמו כל שפה אחרת היא כוללת גם יכולות שימוש, חשיבה, למידה וביטוי באמצעים חזותיים (בריידן והורטן, בתוך שליטא, 1998). בתהליך "העברה", מהשפה המילולית לשפה החזותית, נדרש המשתמש - ובמקרה שלנו התלמיד, לא לעבד רק ידע קוגנטיבי, אלא גם לתת דרור ולגיטימיות לתהליכים אינטואיטיביים. מכאן, אחד העקרונות החשובים בהעברת טקסט מילולי למצגת ויזואלית, הוא עיקרון ה"העברה", שמשמעותו העברת אלמנט של ידע או רגש, ממערכת תקשורתית אחת אל מערכת תקשורתית אחרת (יקותיאלי ונתיב, 1998). גרנדר (1996) מאמין, כי גם תפקיד המורה משתנה בתהליך זה והוא הופך להיות יועץ, או מאפשר תהליך, בו התלמיד יקבע את הכללים וימצא את התרגום הנכון, ממערכת תקשורתית אחת לשנייה על פי תחושותיו והרגשותיו הפנימיות (שטייניץ, 2000; ;Morten, 1993 Perkinseen ,1994). 2. השפעת תרומת שילוב אמצעים תלויי מחשב לתהליכי ההוראה-למידה חלק נרחב מאוד מהידע האנושי הכללי, הופך להיות מיוצג בטכנולוגיות חדשות. לכן, מי שלא יהיה מיומן דיו להשתמש בכלים אלו, יהיה מנותק ולא מעודכן בידע זה. מכאן, 2על בית-הספר, כמחנך וכמקנה מיומנות, להכין את התלמידים לחיים המתנהלים בסביבת עבודה תלויית מחשב (ויניק3, 1998; חן, גלילי ונובנשטרן, 1998). עם זאת, יש להיזהר מלימוד וירטואלי, המוליך לתוצרים וירטואליים. קהילה החיה סביב הלומד, מפתחת ידע תוך כדי דיון וויכוח. הלומד קשור לידע קיים ועליו לנסחו, להוציא ממנו משמעויות נוספות וקשרים לידע הקודם. עם כל הטכנולוגיה של אמצעים אלו, ללא הנחיה אישית , יתקשה התלמיד להבין וללמוד חומר חדש (סלומון, 20004). ניתן להגדיל את היכולת האינטלקטואלית, בעזרת טכנולוגיות שונות, כפי שנעשה לגבי יכולות אחרות - דוגמת האפשרות לאחסן ולאחזר מידע כרצוננו. לכן, גורמים מרכזיים במתודולוגיות של ההוראה, כזיכרון והיזכרות, נהיים שוליים. אמצעים אלו נותנים אתגר חשיבתי, בהיותם מציגים משתנים רבים ולא רק אחד (Mc-luhan, 1964; Turkle, 1984). את היתרונות של שילוב אמצעים תלויי מחשב בתהליכי למידה ניתן לראות בתחומים הבאים: (1) כתיבה; (2) מיומנויות טכנולוגיות; (3) הבנת בעיות ופתרונן; (4) עיבוד מידע; (5) למידה אישית (Congress, 1988). אמצעים אלו מאפשרים דרכי למידה שונות הפונות למגוון חושים, ומאפשרים לכל אחד להתאים לעצמו את דרכו ללמידה - מצב המחזק את הביטחון האישי, של הלומד, החש שהוא נמצא על קרקע יציבה. כתוצאה מכך, הלומד מפנה יותר את משאביו ללמידה. כלים אלו מקדמים את בעלי ההישגים הנמוכים: ברמת ההישגים, במיומנויות היסוד ובתחום הרגשי-חברתי, ואת בעלי ההישגים הגבוהים - בחשיבה האקדמית והיצירתית (ריס, 51990; קלע וחן 19916). השימוש באמצעים תלויי מחשב מסיר מגבלות של זמן ומרחב, ומאפשר פנייה לקהל נרחב, שהמכנה המשותף שלו הוא מיומנות השימוש באמצעים אלו. שיתוף פעולה בין קהילות שונות, בעזרת המחשב, הוא דפוס פעולה ידוע. גם מערכת החינוך פונה לקהל היעד שלה, על ידי כלי אחד בזמן נתון. אולם, גיוון של ההוראה יתקבל בעזרת שימוש בכלים שונים, לצורך העברת המידע. לכן, שימוש באמצעים אלו, מאפשר קיומו של מרכז אחד לשימוש במגוון של דרכים, לצורך ייצוג והעברת המידע (סלומון ופרקינס, 1996; גרובייס 7ושורק, 1994). במעבר לסביבת הלימודים המשתנה, המורה הופך להיות מנחה אישי וקבוצתי. המורה-המנחה, צריך להסביר מושגים להדגים מיומנות, להראות קשר בין תופעות, לערוך סיכום ביניים או רפלקציה עם הצוות. הוא מפסיק להיות מעביר הידע בכיתה, והופך למנחה או ל'מהנדס ידע' (סלומון, 81996; אלמוג9, 1998). צורת למידה זו מתאימה לקבוצה הטרוגנית, אשר חבריה ייבחנו בהתאם לרמת ההנעה והמעורבות האישית שיגלו במהלך הפעילות, בתוך הצוות (Goodennow, 1993 ; Hertz-lazarowitz, 199210). 11 המחקרים חלוקים בנושא יעילות ההוראה המשלבת אמצעים תלויי מחשב. וולקר (Walker, 198312) טען, שגורל המחשב יהיה כשאר עזרי ההוראה שהיו ואינם. ג'מיסון Jamison et al, 1974) 13) גם טען, שאין בשילוב תרומה לאפקטיביות של ההוראה ושהשילוב מסייע רק לתלמידים החלשים. 14תוצאות מחקר של איזנברג (1992) מראים, שכל התלמידים הראו כי הם יודעים את החומר הנלמד, ושנמצא שיפור בהישגיהם. כמו כן, נמצא במחקרים, ששילוב אמצעים תלויי מחשב בתרגול, גורם לשמור על ריכוז וקשב בלמעלה מ- 80% מזמן השיעור. העבודה האינטנסיבית מול המחשב גורמת לכך, שניצול הזמן ללימוד בזמן נתון, גדל. התלמידים שלמדו בשיטה זו, למדו בפחות זמן מתלמידים שלמדו בשיטה הרגילה, ללא אמצעים אלו (דוויס, 151983; 16Mevarech, 1985 Kulik, 1987; 17Lavin, 1983; 18). בבדיקת ההבדלים בין המינים בהקשר לשילוב אמצעים תלויי מחשב בהוראה, נמצא כי הבנים מגלים מעורבות גדולה יותר מאשר הבנות, וגם הגברים משתמשים במחשב - יותר מהנשים. כן נמצא, שמחנכות מגלות פחות מודעות והערכה לגבי ידיעותיהן ויכולותיהן במחשב, מאשר מחנכים Kinnear, 1995) Reinen & Plomp, 1993 ; ). 3. תרומת שילוב אמצעים תלויי מחשב למקצועות היהדות הלימוד בעזרת אמצעים תלויי מחשב, אינו מהווה תחליף למורה. מאגר המידע הממוחשב מאפשר לתלמיד ולמורה, להגיע בקלות ובמהירות למקורות הדרושים, כאשר בשלב הבא יש על התלמיד להשקיע את המאמץ בפענוח טקסטים, השוואתם והסקת מסקנות (אורבך, 198120; איזנברג, 1997; אלמוג, 1999). ממצאים מראים (קלירס, 1999; אחיטוב, 211994), שאמצעים אלו תרמו לשיפור בתחומי חיים רבים, אך בבתי הספר עדיין לא צומצם הפער בין התלמיד החלש לחברו החזק. עם זאת, התכונות החדשות המשלבות טכנולוגיות קול, תמונה, תנועה, טקסט והיפר טקסט, יכולות להשיב למדעי היהדות, בהקדם, את מקומם המכובד. 4. האם שינוי והתפתחות מקצועית מאיטים את שחיקת המורים? חמישה מרכיבים, קשורים לצרכי הפרט בכל מקצוע: הגיוון, החשיבות, זהות מוגדרת של הפרט במקצוע, אוטונומיה מקצועית וקבלת משוב על ביצועים. מקצוע המועשר בחמישה מרכיבים אלו, משפיע על מידת שביעות רצון העובד מעבודתו. עובדים במקצועות המועשרים במרכיבים אלו, עולים ביכולתם על עמיתיהם העובדים במקצועות נטולי מרכיבים אלו, בהתמודדות עם לחצים. סיבות השחיקה האישית הן מערכתיות וארגוניות. לכן, ניסיון ההתמודדות עמה, צריך להיות דרך שינוי המסגרת ובית-הספר, למקום אנושי יותר ((Hackman & Oldhem, 1980; Karasek & Theorell,1990; Cherniss, 1980. 5. מידת הנכונות לשינוי ולהתפתחות בהקשר לשילוב אמצעים תלויי מחשב ג. מטרות ושאלות המחקר באיזו מידה יש צורך לשלב אמצעים תלויי מחשב בהוראת מקצועות היהדות, אשר מטרתם היא לשמר ולא לחדש? באיזו מידה, השימוש באמצעים תלויי מחשב תורם לשיפור ולגיוון דרכי ההוראה-למידה? באיזו מידה, השימוש באמצעים תלויי מחשב תורם להבנת התלמיד, ליחסו לעולמות התוכן הנלמדים ולהנאתו מתהליך הלמידה? באיזו מידה יש מקום לדרוש מסטודנטים להוראה וממורים בשנת ההוראה הראשונה למקצועות היהדות, להתנסות בשימוש באמצעים תלויי מחשב, בכיתות האימון? באיזו מידה, השימוש באמצעים תלויי מחשב תורם להאטת התהליך המתואר כ"שחיקת המורה"? ד. מתודולוגיה
1. שיטת המחקר
שיטת המחקר נגזרה מהגישה האיכותנית, המאפשרת להבין תופעה חברתית או חינוכית ודרכי התמודדות, כדי לקדם נקודות תורפה ולשפר את החינוך23. במחקר האיכותני נבחנים התהליכים במקום ובעת התרחשותם. חקירתו של התהליך באמצעות כלים איכותניים, תורמת להבנת התרחשויות בחינוך ובהוראה, להבנת הנפשות הפועלות בשדה החינוך וקשרי הגומלין ביניהן (אשכנזי, 1996; צבר בן יהושוע, 1997; דיין, 2000).
2. האוכלוסייה במחקר השתתפו 25 מורים למקצועות היהדות ו- 6 סטודנטים להוראה במקצועות אלו - כמו גם 5 מנהלי בתי-הספר בהם הם מלמדים. ההתייחסות למקצועות היהדות בבתי- הספר הממלכתיים-דתיים שונה, בהשוואה להתייחסות אל המקצועות הכלליים, והמורים למקצועות אלו מהווים קבוצה ייחודית בתפקידם ובתדמיתם בעיני התלמידים והמערכת. 3. כלי המחקר השאלות בראיון הנוכחי חוברו על ידי והן מחולקות לשניים. החלק הראשון, המיועד לכלל המרואיינים, כולל שאלות בהקשר ל(1) הרקע האישי של המרואיין, מעמדו המקצועי ומידת שימושו האישי ושליטתו באמצעים תלויי המחשב; (2) בית-הספר והתייחסותו לאמצעים תלויי המחשב; (3) עמדתו האישית של המרואיין, בהקשר לשילוב אמצעים אלו בהוראה ותדמיתו המקצועית, בעקבות מידת שילובם של האמצעים בעבודתו. החלק השני מותאם למורים על-פי המקצועות השונים, למנהלים ולסטודנטים. בחלק זה חיברתי את השאלות בהתאם למבנה הדעת המיוחד לכל מקצוע, ובהתאם למידת הסיוע שאמצעים תלויי מחשב יכולים לתת למקצוע הספציפי. 4. שלבי המחקר 5. עיבוד הנתונים |
| המשך המאמר |
|---|
